אוורור טבעי לצד מערכת לאגירת מי גשם. בני הזוג איתן ושירי ביקשו להקים בנוה עמל בית פרטי שמבוסס על עקרונות של בנייה בת קיימא.
שכונת נוה עמל בחלקה המזרחי של הרצליה עוברת בשנים האחרונות תהליך התחדשות מקיף שבמסגרתו מתחלפים בתי הסוכנות הוותיקים בבתים פרטיים חדשים. לשכונה זורמים תושבים חדשים, מרביתם זוגות צעירים יאפים מהמעמד הבינוני, שמבקשים להתגורר במקום ששומר על אופי וקנה מידה כפרי בקרבה יחסית למוקדי התעסוקה והבילוי של אזור המרכז. לפי שעה המרכיב הדומיננטי ביותר בשכונה הוא עצי פרי, צמחייה שופעת והעדר כמעט מוחלט של גדרות. אפשר רק לקוות שגל הבנייה החדשה לא יעלים אותם לחלוטין.
בניסיון להגשים את חלום המגורים שלהם, ביקשו בני הזוג איתן ושירי להקים בנוה עמל בית פרטי שמבוסס על עקרונות של בנייה בת קיימא. הם רכשו מגרש דו-משפחתי בשטח של 635 מ"ר, עם מבנה קטן משנות ה‑50 והפקידו את האדריכלית שרון נוימן על מלאכת התכנון. ברוב המוחלט של המקרים בנייה ירוקה גוררת עמה גם תקציב מנופח. מערכות התשתית הנדרשות לאיסוף מי גשמים או ייצור אנרגיה סולארית מייקרות את עלות הבנייה ומשום כך לקוחות רבים נרתעים ממנה. באופן מקומם התקינה הירוקה בארץ עדיין לא נתנה מענה לנושא ואינה מספקת תמיכה או הקלות למי שבוחר להשקיע בבניינים אקולוגיים, בפרט כאשר מדובר בלקוחות פרטיים ללא יכולת כלכלית גדולה.
בשביל נוימן נקודת הפתיחה הזאת היתה דווקא אתגר. היא החליטה לחפש טכנולוגיה במחיר נמוך שתעניק לבית יכולת בידוד גבוהה. היא פנתה לחברת אסגרד (איזי יוגב תעשיות) שהחלה את דרכה בייצור משאיות קירור ועוסקת כיום גם בבנייה פרטית מתועשת. הרעיון פשוט למדי. הקירות נכבשים בוואקום במפעל לפי מידות מדויקות ומשונעים לאתר בשלמותם. הם מורכבים על גבי שלד פלדה ומאפשרים בנייה מהירה מאוד בהשוואה לשימוש בבטון. המרכיב היחיד שנבנה בשטח הוא ממ"ד. תכנון הבית, שמשתרע על פני 215 מ"ר בשתי קומות, מגיב למגרש הצר והארוך. החזית הארוכה שלו פונה לכיוון מזרח ומשום כך החליטה נוימן לשבור אותה לחמישה מקטעים כדי לאפשר פתיחה של חלונות לכיוון דרום וצפון שנחשבים לכיוונים המיטביים באקלים הישראלי מבחינת תאורה טבעית וזרימת האוויר. ההטיה הזאת גם העניקה לבית צורה בלתי שגרתית. הוא נראה כמו חללית שנחתה בשכונה, במובן החיובי ביותר של המלה. הפתחים לכיוון דרום מוצללים באמצעות קיר עבה במיוחד ואילו הפתחים הגדולים ביותר מופנים כלפי צפון. התכנון הפנימי של הבית מאפשר אוורור טבעי ועל התקרות מותקנים מאווררי תקרה שיחד עם הבידוד של הבית מייתרים את השימוש במיזוג בחלק ניכר מחודשי השנה. כדי לצמצם את השימוש בחשמל הותקנו לאורך בתקרה מתקני "סולאטיוב" עגולים ש"קוצרים את אור השמש", כהגדרתה של נוימן, ומחדירים אותו לתוך הבית.
המפגש עם נוימן ובני הזוג התקיים במטבח בשעת בוקר. על השידה מונח שעון אלקטרוני שמנטר את צריכת החשמל ונהפך לחלק בלתי נפרד מחיי היום-יום בבית. השעון הזה גם גורם לעתים לעימותים קטנים בין בני הזוג שמתרכזים בטמפרטורה של המזגן: לו קר, לה חם. "בזכות השעון הזה אנחנו נצליח לשמור על חשבון חשמל שפוי בקיץ", אומר איתן בחיוך. לצד מערכת ניטור החשמל מותקנת בבית מערכת לאיסוף מים אפורים ("כל אמבטיה לילדים משקה את הגינה", מוסיפה שירי) ומערכת לאגירת מי גשם. על הגג יותקנו בקרוב פאנלים סולאריים ליצור חשמל וחלק מהגינה מיועד לגידול תבלינים וירקות. בעתיד מתכננים בני הזוג לבנות במקום גם לול תרנגולות קטן. לצדו הם מתכוונים להציב מתקן ליצור קומפוסט ומחזור פסולת אורגנית.
ההחלטה לבנות בית ירוק היא ביטוי למגמה הולכת וגדלה של בעלי בתים פרטיים שמבקשים להעניק לבית שלהם ערך מוסף. במקום להקים עוד וילה טיפוסית הם מנסים להשתמש בשטח ברשותם לטובת חקלאות עירונית בזעיר אנפין ולא לשתול מדשאות זוללות מים. לתהליך הזה נדרשים זמן והתנסות אבל הוא עשוי להניב תוצאות מפתיעות. נוימן, בוגרת הטכניון, היא אדריכלית ותיקה בתחום הבנייה הפרטית. היא תיכננה כ‑200 בתים פרטיים ברחבי הארץ, חלקם ביחד עם שותפתה הילה צור, ולאחרונה עבודותיה קיבלו חשיפה רחבה גם בעיתונות הבינלאומית ובאתרי עיצוב שונים באינטרנט. העבודה שלה מתאפיינת בכל המרכיבים "הנכונים" של אדריכלות פרטית עכשווית בישראל: שימוש בבטון חשוף עבור הרצפה, התקרה הקירות ומה לא; מדרגות פלדה במראה תעשייתי, דקים מעץ בכל מקום בגינה ופרטי נגרות "כפריים" או מודרניים מאוד שמעניקים לאזור המטבח משנה חשיבות. שלא במפתיע אפשר לתייג את רוב העבודות שלה תחת הכותרת "בית בשרון".
למרות הקלישאות, נוימן מצליחה לספק חללים מורכבים ומעניינים שנעים לגור בהם, במיוחד כאשר היא עובדת עם לקוחות שנותנים לה יד חופשית. בבית אלגנטי שהשלימה לאחרונה באבן יהודה היא יצרה חזית כפולה שמשמשת כמעין תפאורה וממנה פורצת מרפסת קטנה שמשקיפה לרחוב. וילה שתיכננה ברשפון מציגה שימוש טוב בחיפוי של עץ ופח גלי. זאת חלופה מרעננת לסגנון הטוסקני שנפוץ בשנות ה‑90 בבנייה הפרטית בישראל ונהפך שלא בצדק לסמל של טעם טוב ויכולת כלכלית. היא אומרת כי הבית בשכונת נוה עמל הוא תוצאה של שיתוף פעולה הדוק עם הלקוחות שגילו "סקרנות, התגייסות וניחוחות".